מוח הבטן - זוגיות בעידן החדש 

רוב הנשים מחזיקות בתוכן חלום. חלום על זוגיות הרמונית ואוהבת, שיש בה כבוד הדדי, אהבה, חמלה, סליחה, קבלה. גם הגברים שותפים לחלום הזה, משתוקקים אליו אך קשה להם להאמין שזה אפשרי, שזה יתכן.

מאין הגיע החלום הזה?

למה הגברים אינם שותפים לחלום למה קשה להם להאמין שזה יקרה?

נשים מטבען נשארו מחוברות לטבע, יש בתוכן הסכמה ליצור הרמוניה. מתי ויתרנו על ההרמוניה הזו? כיצד נחזיר אותה לחיינו?

יש בנו שני מוחות -  מוח השכל בראש ומוח הבטן. מוח השכל עובד לפי המציאות, מה שרואים, שומעים, ממששים, מודדים. מוח הבטן עובד לפי התחושות, מחובר לאינטואיציה.

האינטואיציה היא ההדרכה שאנו מקבלים מהעצמי העליון שלנו, מאותו חלק רוחני אישי שלנו. העצמי הגבוה הוא אותו חלק אינדיבידואלי בנו, שמייחד אותנו ביחס לכל אדם אחר.

רוב הגברים מופעלים ומאמינים בכוח השכל , האינטליגנציה, הידע הנרכש בבתי ספר, אוניברסיטאות, מכללות. מוח הבטן הוא ידע קדום שנמצא בתוכנו, הוא אינו ידע נרכש . הוא הידע הפנימי המאפשר לנו לדעת דברים שאינם יכולים להיות מוחשיים ע"י המוח של השכל.

מכיוון שמוח הבטן הוא בעל ידע קדום, הוא זוכר. הוא זוכר את התקופה הקדמונית שבה הגבר והאישה חיו בהרמוניה  עם עצמם והסביבה. הם השפיעו על כל סביבתם ויצרו את גן העדן שלהם.

למה הגבר אינו מחובר לזה? הוא כן מחובר כשהוא מוכן להקשיב לקול הפנימי שבתוכו. כשהגבר מוכן להקשיב פנימה לעצמו הוא מוכן גם להקשיב לבת זוגתו. ואז חוזרת ההרמוניה לעולמם.

מוח הבטן הוא המוח המאחד את שני המינים , מוח השכל מפריד בין המינים. מוח השכל רואה את כל מה שאינו מתאים ומפריד ביניהם, מוח הבטן רואה את המאחד, את הדומה. מוח הבטן מביא את רגשות האהבה לתוך המערכת.

כיצד ניתן להביא את ההרמוניה לתוך עולם הזוגיות שלנו?

הכול מתחיל אצלנו, אצל היחיד. ההסכמה להתעלות מעל השכל  שרואה רק את התמונה המוגבלת, הצרה, של המציאות הפיזית מאפשרת לנו להאמין שאנו הרבה יותר מאשר אנו רואים ויודעים.

הפעולה השנייה, ההסכמה להרגיש. לא לפחד מהרגש. הרגש מדריך אותנו גם איך להקשיב לעצמנו.

הרגש מלמד אותנו לאהוב את עצמנו, את מי שאנחנו. איננו יכולים לאהוב אדם אחר אם איננו אוהבים את עצמנו.

הפעולה השלישית- לשחרר את הביקורת והשיפוט. הביקורת והשיפוט הן עבודה של מוח השכל. ומה ניתן לעשות כאשר כן אנו רואים את המפריד, הלא נכון בעינינו? כיצד ניתן לוותר אז על השיפוט?

הבדיקה היא ע"י כניסה למוח הבטן, ובתחושה לבדוק, האם זה נכון? האם זו התמונה השלמה?

מוח השכל אינו נותן לנו לעולם תמונה שלמה, רק תמונה חלקית של אותו רגע, של אותו קטע שניגלה בפנינו.

בעזרת מוח הבטן אנו יכולים לחוש האם זו אמת? האם מה שאנו רואים כרגע הוא אמת שלמה?

גם נשים, פועלות לעתים קרובות דרך מוח השכל. נשים רבות ויתרו על יכולתן לדעת מתוך מוח הבטן ובחרו במוח השכל כדי להתמודד מול הגבר. לשחק את המשחק שלו.

ההתמודדות דרך מוח השכל היא ההתמודדות דרך האגו. ולכן מערכות יחסים רבות עולות על השרטון בגלל האגו. בגלל ההתמודדות מתוך מלחמה ואמונה צרה שהאדם הזה שאהבנו ,הוא כרגע האויב שלי ואני צריך/ה להתמודד מולו/ה ולשרוד. ואז אנו תוקפים בכל הכלים שלנו כדי לשרוד.

אם היינו מקשיבים למוח הבטן היינו שומעים מנגינה אחרת. מוח הבטן היה מספר לנו שהאדם הזה שמולנו שמנסה להילחם בנו בעצם נלחם על האהבה. הוא פוחד שלא יאהבו אותו ולכן הוא נלחם.

כשלא אוהבים אותנו אנו מרגישים חסרי אונים, חלשים, אומללים, אבודים. אבל זו לא האמת, אם נקשיב למוח הבטן הוא יגלה לנו שהאדם שמולנו שנלחם בנו ברגע זה רק פוחד שלא נאהב אותו. מה שהוא רוצה כרגע זה אהבה. ואז יוכל לסלוח ולשחרר את הצורך שלו במלחמה.

האם ניתן להגשים מצב זה בחיינו היומיומיים?

כן, אני אספר כאן סיפור של תלמידה, לצורך הסיפור נקרא לה יוליה:

"אני חוויתי זאת בתקופה לא קלה, תקופה שבן זוגי החליף מקום עבודה והיה מאד רגיש ומתוח. יום אחד בן זוגי הגיב כלפי בכעס, בביקורת ואפילו בעלבון מתוך ניסיון להראות שהוא צודק. תגובתי הראשונה היתה פגיעות, כעס. רציתי לפגוע בו בדיוק כפי שפגע בי. זיהיתי את תגובתו שנבעה ממוח השכל, ממה שראה באותו רגע כנכון וכצודק בעיניו.

הקשבתי לו  והחלטתי שאני אוותר כרגע על התגובה ואתרכז במוח הבטן. הלכתי משם ללא תגובה, הייתי צריכה קודם כל להרגיע את עצמי. יצאתי לחדר השני, הרגשתי שהדמעות מציפות אותי. הייתי פגועה.

כדי שאוכל להתחבר למוח הבטן, אני צריכה קודם לשחרר את הכעס והפגיעות בתוכי. נכנסתי לחדר השני ושחררתי על הכרית שלי את כל כעסי, דמיינתי שאני משחררת על בן זוגי  את הכעס. לאחר כמה דקות של שחרור הכעס הרגשתי שאני נרגעת, התחברתי למוח הבטן שלי,  הקול שלו הרבה יותר עדין מקולו של מוח השכל.

שאלתי את עצמי, האם מה שראיתי שבן זוגי הוא אדם כועס ופוגע הוא האמת? מה שהרגשתי היה תחושה של ילד קטן שכאילו הלך לאיבוד, והוא כועס על אמא שכאילו עזבה אותו. האם האדם הזה, רוצה לפגוע בי?

התשובה היתה לא. הוא כועס כי הוא רוצה אהבה, משהו שעשיתי ערער בו את הביטחון בי ולכן הוא כועס, משהו שעשיתי גרם לו לפחד שאני לא אוהבת אותו ולכן הוא פוגע.

דמיינתי שאני מחבקת את הילד הקטן הזה ונותנת לו המון אהבה. כשיצאתי מהחדר, ראיתי אותו , את בן זוגי מביט בי בעיניים אחרות, מתנצלות,מבקשות את אהבתי וסליחתי.

מוח הבטן חיבר בינינו מחדש. שחררתי את הצורך שלי להיות "צודקת" מול האירוע ויצאתי חכמה. "

הרבה יגידו- פריירית, הוא פוגע בה, אומר דברים קשים והיא הולכת לדבר עם "מוח הבטן" שלה.מחר הוא ירביץ, גם תלך לדבר עם מוח הבטן?

לא, באותו תהליך יוליה גם דיברה עם מוח הבטן שלה והבינה למה יצרה את האירוע הזה,ומה הייתה צריכה ללמוד דרכו. כשהסכימה לשנות אצלה את התבנית, היא  מפסיקה למגנט אליה אירועים דומים. היא שוברת את שרשרת הכאב והמלחמה. היא מוותרת על האגו לטובת האהבה, האהבה לעצמה והאהבה לבן זוגה.